מתי ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון?

רבים מקשרים בין תביעות למשרד הביטחון לבין פציעות שנגרמו במהלך פעילות מבצעית, תאונות או אימונים צבאיים. אולם בפועל, לא מעט חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים מתמודדים דווקא עם מחלות שהתפתחו במהלך השירות הצבאי או בעקבות תנאי השירות. במקרים מסוימים, מחלות אלו עלולות להשפיע על איכות החיים, על היכולת לעבוד ואף ללוות את הנפגע לאורך שנים.

חשוב לדעת כי גם כאשר לא אירעה פציעה חד-פעמית, ייתכן שקיימת אפשרות להגיש תביעה למשרד הביטחון. אם ניתן להוכיח כי קיים קשר בין המחלה לבין השירות הצבאי, ייתכן שהתובע יהיה זכאי להכרה, לטיפולים רפואיים, לתגמולים ולזכויות נוספות בהתאם לחוק.

במאמר זה נסביר אילו מחלות עשויות להיות מוכרות על ידי משרד הביטחון, כיצד מתנהל הליך התביעה, מה חשוב לדעת לפני שמגישים בקשה ומה ניתן לעשות במקרה של דחיית התביעה.

האם ניתן להגיש תביעה בגין מחלה שהתפתחה במהלך השירות?

התשובה היא כן.

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מאפשר להגיש תביעה גם כאשר מדובר במחלה שהתפתחה במהלך השירות או במחלה שהוחמרה בעקבות תנאי השירות.

עם זאת, העובדה שאדם חלה בזמן שהיה בשירות אינה מספיקה בפני עצמה. יש להראות כי קיים קשר בין תנאי השירות לבין הופעת המחלה או החמרתה.

לכן, כל מקרה נבדק באופן פרטני בהתאם לנסיבותיו, למסמכים הרפואיים ולראיות הקיימות.

מהו הקשר הסיבתי?

אחד המונחים החשובים ביותר בתביעות משרד הביטחון הוא הקשר הסיבתי.

משרד הביטחון בוחן האם המחלה נגרמה עקב השירות, האם תנאי השירות תרמו להתפתחותה או האם השירות החמיר מצב רפואי קיים.

לעיתים מדובר בקשר ברור יחסית, אך במקרים אחרים יש צורך להוכיח באמצעות מסמכים רפואיים וחוות דעת מקצועיות כי קיימת זיקה בין השירות לבין המחלה.

ללא הוכחת קשר סיבתי, התביעה עלולה להידחות גם אם מדובר במחלה קשה.

אילו מחלות עשויות להיות מוכרות?

אין רשימה סגורה של מחלות המזכות בהכרה.

בין המחלות הנפוצות שנבחנות במסגרת תביעות למשרד הביטחון ניתן למצוא:

• פוסט טראומה (PTSD).

• מחלות נפש.

• פגיעות שמיעה וטנטון.

• מחלות עור.

• מחלות ריאה.

• מחלות מפרקים.

• פריצות דיסק שהתפתחו בעקבות עומסים.

• מחלות אוטואימוניות במקרים מסוימים.

• מחלות לב כאשר קיים קשר מוכח לשירות.

• מחלות הנגרמות מחשיפה לחומרים מסוכנים.

• מחלות שנגרמו מחשיפה ממושכת לרעש, אבק או חומרים כימיים.

כל מקרה נבחן לגופו, ואין ודאות שמחלה מסוימת תוכר רק בשל עצם קיומה.

האם מחלה קיימת יכולה להחמיר בעקבות השירות?

בהחלט.

לעיתים אדם מתגייס כאשר קיימת אצלו בעיה רפואית קלה שאינה מגבילה אותו.

במהלך השירות, בשל עומסים פיזיים, לחץ נפשי, תנאי שטח או פעילות ממושכת, המחלה מחמירה באופן משמעותי.

במצבים כאלה ייתכן שניתן להגיש תביעה בטענה שהשירות הצבאי גרם להחמרת המצב.

גם במקרה זה יש להציג ראיות רפואיות התומכות בטענה.

מחלות נפש בעקבות השירות

בשנים האחרונות קיימת מודעות רבה יותר להשפעות הנפשיות של השירות הצבאי.

אירועים קשים, פעילות מבצעית, חשיפה לאירועים טראומטיים, עומס מתמשך או תנאי שירות חריגים עלולים לגרום להתפתחות בעיות נפשיות.

בין היתר מדובר ב:

• פוסט טראומה.

• חרדה.

• דיכאון.

• הפרעות הסתגלות.

• הפרעות נפשיות נוספות.

כאשר ניתן להראות שהשירות היה הגורם למחלה או להחמרתה, ייתכן שניתן יהיה לקבל הכרה ממשרד הביטחון.

מחלות שנגרמו מחשיפה לחומרים מסוכנים

ישנם תפקידים צבאיים הכוללים עבודה עם דלקים, שמנים, חומרי ניקוי, מתכות, אבק, צבעים או חומרים כימיים אחרים.

במקרים מסוימים, חשיפה ממושכת לחומרים אלה עלולה לגרום למחלות שונות.

כאשר ניתן להוכיח קשר בין החשיפה לבין המחלה, ייתכן שתקום עילת תביעה.

פגיעות שמיעה וטנטון

חיילים רבים משרתים בסביבה רועשת.

ירי, אימונים, כלי נשק, כלי רכב צבאיים ומערכות מכניות עלולים לגרום לנזקי שמיעה.

גם אם הפגיעה אינה מורגשת באופן מיידי, לעיתים היא מתפתחת בהדרגה.

ירידה בשמיעה או טנטון עשויים במקרים מסוימים להוביל להגשת תביעה למשרד הביטחון.

מחלות אורתופדיות שהתפתחו לאורך זמן

לא כל פגיעה אורתופדית נגרמת כתוצאה מאירוע חד-פעמי.

מסעות, נשיאת ציוד כבד, פעילות פיזית אינטנסיבית ואימונים חוזרים עלולים לגרום לשחיקה מצטברת.

כך עלולות להתפתח בעיות גב, ברכיים, קרסוליים, כתפיים ומפרקים נוספים.

במקרים מסוימים ניתן להראות כי השירות תרם באופן משמעותי להתפתחות המחלה.

אילו מסמכים חשוב לשמור?

אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחת התביעה הוא התיעוד.

מומלץ לשמור:

• מסמכים רפואיים.

• הפניות לרופאים.

• סיכומי אשפוז.

• תוצאות בדיקות.

• צילומים.

• מסמכים צבאיים.

• אישורי מחלה.

• תיעוד טיפולים.

• כל מסמך המעיד על התפתחות המחלה.

ככל שהתיעוד מקיף יותר, כך קל יותר לבסס את התביעה.

כיצד מגישים תביעה למשרד הביטחון?

ההליך מתחיל בהגשת בקשה להכרה.

יש לצרף:

• טופס תביעה.

• פירוט נסיבות השירות.

• תיאור המחלה.

• מסמכים רפואיים.

• מסמכים צבאיים.

• מסמכים נוספים התומכים בטענות.

לאחר מכן בוחן משרד הביטחון את התביעה ומחליט האם להכיר בקשר שבין המחלה לבין השירות.

הוועדה הרפואית

אם התביעה מתקבלת, התובע יוזמן לוועדה רפואית.

הוועדה קובעת את אחוזי הנכות בהתאם למצבו הרפואי.

היא בוחנת:

• חומר רפואי.

• מגבלות תפקוד.

• בדיקות.

• השפעת המחלה על איכות החיים.

קביעת אחוזי הנכות משפיעה על היקף הזכויות והתגמולים.

אילו זכויות עשויות להינתן?

כאשר משרד הביטחון מכיר במחלה, ייתכן שהתובע יהיה זכאי ל:

• תגמולים חודשיים.

• מענקים.

• טיפול רפואי.

• שיקום רפואי.

• שיקום מקצועי.

• מימון תרופות.

• ציוד רפואי.

• זכויות נוספות בהתאם לחוק.

הזכויות משתנות בהתאם לאחוזי הנכות ולנסיבות האישיות.

מה עושים אם התביעה נדחתה?

גם אם משרד הביטחון דחה את התביעה, אין פירוש הדבר שלא ניתן להמשיך בהליך.

במקרים מסוימים ניתן:

• להגיש ערעור.

• להוסיף מסמכים רפואיים.

• להגיש חוות דעת של מומחה.

• להציג ראיות חדשות.

חשוב להבין את סיבת הדחייה ולבחון את האפשרויות המשפטיות הקיימות.

טעויות נפוצות בהגשת תביעה

ישנן טעויות שעלולות לפגוע בסיכויי ההצלחה.

בין היתר:

• המתנה ארוכה מדי לפני הגשת התביעה.

• היעדר מסמכים רפואיים.

• תיאור חלקי של תנאי השירות.

• אי פנייה לטיפול רפואי בזמן.

• הסתמכות על מסמכים לא מספקים.

לכן מומלץ להתכונן היטב לפני פתיחת ההליך.

למה חשוב לפנות לעורך דין?

תביעות משרד הביטחון משלבות היבטים רפואיים ומשפטיים.

עורך דין צבאי בעל ניסיון בתחום יכול:

• לבחון את סיכויי התביעה.

• לאסוף את המסמכים הנדרשים.

• לבנות את התשתית המשפטית.

• להכין את הלקוח לוועדה הרפואית.

• להגיש ערעורים במידת הצורך.

במקרים מורכבים, ליווי מקצועי עשוי להיות בעל השפעה משמעותית על תוצאות ההליך.

האם ניתן להגיש תביעה שנים לאחר השחרור?

כן.

יש מחלות שאינן מתגלות מיד לאחר השירות.

לעיתים חולפות שנים עד להופעת התסמינים או עד לקבלת האבחנה.

במקרים מסוימים עדיין ניתן להגיש תביעה, כל עוד ניתן להראות קשר בין המחלה לבין השירות הצבאי.

לכן, גם אם חלף זמן רב, מומלץ לבדוק את הזכויות ולא להניח שהתביעה התיישנה באופן אוטומטי.

החשיבות של הכנה נכונה

הצלחת התביעה אינה תלויה רק במחלה עצמה.

היא מושפעת גם מאופן הצגת המקרה, איכות המסמכים, היכולת להוכיח קשר סיבתי וההתנהלות מול משרד הביטחון.

ככל שהתיק יהיה מסודר, מגובה במסמכים ומנוהל בצורה מקצועית, כך גדלים הסיכויים למצות את מלוא הזכויות.

שאלות ותשובות

האם ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון גם אם לא נפצעתי אלא חליתי במהלך השירות?

כן. במקרים שבהם ניתן להוכיח כי המחלה התפתחה עקב השירות הצבאי או הוחמרה בעקבותיו, ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון.

אילו מחלות עשויות להיות מוכרות?

כל מקרה נבחן לגופו, אך בין המחלות הנפוצות ניתן למצוא פוסט טראומה, מחלות נפש, פגיעות שמיעה, מחלות מפרקים, מחלות עור ומחלות שנגרמו מחשיפה לחומרים מסוכנים.

האם מחלה שהייתה קיימת לפני הגיוס יכולה לזכות בהכרה?

במקרים מסוימים כן. אם ניתן להוכיח שהשירות הצבאי החמיר את המצב הרפואי באופן משמעותי, ייתכן שניתן יהיה לקבל הכרה.

אילו מסמכים חשוב לצרף לתביעה?

יש לצרף מסמכים רפואיים, תוצאות בדיקות, סיכומי אשפוז, מסמכים צבאיים וכל ראיה שיכולה להוכיח את הקשר בין המחלה לבין השירות.

מה עושים אם משרד הביטחון דחה את התביעה?

ניתן לבחון אפשרות להגשת ערעור, לצרף חוות דעת רפואית נוספת ולהציג מסמכים חדשים התומכים בטענות.

האם כדאי להיעזר בעורך דין?

למרות שאין חובה לכך, ליווי של עורך דין המתמחה בתביעות משרד הביטחון עשוי לסייע בניהול ההליך ובהגדלת הסיכוי למיצוי מלוא הזכויות.

סיכום

מחלות שהתפתחו במהלך השירות הצבאי עלולות להשפיע על חייו של החייל או איש הקבע שנים רבות לאחר סיום השירות. במקרים שבהם קיים קשר בין תנאי השירות לבין התפתחות המחלה או החמרתה, החוק מאפשר להגיש תביעה למשרד הביטחון ולבקש הכרה בזכויות. הכנת תיק מסודר, שמירה על תיעוד רפואי מלא וליווי מקצועי במידת הצורך יכולים להיות גורמים משמעותיים בדרך לקבלת ההכרה והזכויות המגיעות לנפגע.