תביעת פוסט טראומה

פוסט טראומה בדגש על צבא ותביעת משרד הביטחון

שירות צבאי עלול לחשוף חיילים, לוחמים, אנשי קבע ומשרתי מילואים לאירועים קשים וחריגים. לחימה, פציעה, אובדן של חברים, חשיפה למראות קשים, אירועי טרור, סכנת חיים ואירועים מבצעיים אחרים יכולים להשאיר השפעה נפשית גם זמן רב לאחר שהאירוע עצמו הסתיים.

אצל חלק מהאנשים התגובה מתפתחת להפרעת דחק פוסט-טראומטית – PTSD. התסמינים אינם תמיד מופיעים מיד, ולעיתים האדם ממשיך בשירות, בעבודה ובחיי המשפחה ורק לאחר תקופה מתחיל להבין שמשהו השתנה.

כאשר הפגיעה הנפשית קשורה לשירות הצבאי, עשויה להתעורר גם שאלת הזכויות מול משרד הביטחון. הכרה בפוסט טראומה על רקע השירות אינה מתבצעת רק משום שקיימת אבחנה רפואית. במסגרת הליך ההכרה יש משמעות גם לנסיבות השירות ולקשר שבין האירועים שחווה המבקש לבין מצבו הנפשי.

לכן בתביעה להכרה בפוסט טראומה מול משרד הביטחון יש למעשה שני רבדים מרכזיים: הרובד הרפואי, שעוסק במצב הנפשי ובהשפעתו על התפקוד, והרובד המשפטי-עובדתי, שעוסק בקשר בין הפגיעה לבין השירות.

מהי פוסט טראומה?

פוסט טראומה היא הפרעה נפשית שיכולה להתפתח בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי.

לא כל אדם שחווה אירוע קשה יפתח PTSD. תגובות של פחד, דריכות, קושי לישון או מחשבות חוזרות יכולות להופיע גם לאחר אירוע קשה מבלי להתפתח בהכרח להפרעה פוסט-טראומטית ממושכת.

כאשר התסמינים נמשכים ומשפיעים על החיים, חשוב לפנות לאבחון ולטיפול מקצועי.

פוסט טראומה יכולה להשפיע על תחומים רבים: שינה, זוגיות, יחסים חברתיים, לימודים, עבודה, יכולת להימצא במקומות מסוימים ואפילו על פעולות יומיומיות שבעבר נעשו ללא קושי.

אצל מי שנפגעו במהלך השירות הצבאי, ההתמודדות יכולה להיות מורכבת במיוחד משום שהאירוע הטראומטי עשוי להיות קשור לתקופה משמעותית בחיים ולחוויות של לחימה, אחריות, אובדן וסכנה.

פוסט טראומה מהצבא

המונח "פוסט טראומה מהצבא" כולל מגוון רחב של נסיבות.

הדוגמה הברורה ביותר היא לוחם שנחשף לאירוע קרבי קשה, אך פגיעה נפשית הקשורה לשירות אינה מוגבלת רק ללוחמים או רק לאירוע אחד.

אנשי צבא יכולים להיחשף במהלך השירות לאירועים קשים מסוגים שונים. לעיתים מדובר באירוע ממוקד וברור, ולעיתים מדובר ברצף של חוויות קשות.

גם משרתי מילואים יכולים להתמודד עם פוסט טראומה בעקבות פעילות מבצעית. העובדה שהאדם חזר לאחר מכן לחיים אזרחיים אינה מבטלת את האפשרות שהשירות השפיע על מצבו הנפשי.

הקשר בין האירועים בשירות לבין המצב הנפשי הוא אחד הנושאים המרכזיים שנבחנים כאשר מוגשת בקשה להכרה מול משרד הביטחון.

פוסט טראומה אצל לוחמים

לוחמים נמצאים מטבע הדברים בסיכון לחשיפה למצבים קיצוניים. הם יכולים לחוות ירי, פיצוצים, פציעות, סכנת חיים, פינוי נפגעים, מוות של חברים או אזרחים ואירועים מבצעיים מורכבים נוספים.

לאחר החזרה מהאירוע או מסיום תקופת הלחימה, האדם עשוי לנסות לחזור במהירות לשגרה. לעיתים הוא עצמו אינו מקשר בין השינויים שחלים בו לבין החוויות שעבר.

הוא עשוי לישון פחות, להתעצבן מהר יותר, להתרחק מאנשים, להימנע ממקומות הומי אדם או להרגיש שהוא חייב להיות כל הזמן בשליטה.

לעיתים דווקא בני המשפחה הם הראשונים שמבחינים בשינוי.

הקושי לזהות את הפגיעה בשלב מוקדם הוא אחת הסיבות לכך שיש מקרים שבהם הפנייה לטיפול או להגשת תביעה מתרחשת זמן רב לאחר האירועים הצבאיים.

מהם התסמינים האפשריים של פוסט טראומה?

PTSD אינו נראה אותו הדבר אצל כל אדם.

אחד הביטויים האפשריים הוא חוויה חוזרת של האירוע. היא יכולה להתבטא בזיכרונות חודרניים, חלומות קשים או תחושה שהאירוע חוזר ומתרחש.

ביטוי נוסף הוא הימנעות. אדם יכול להימנע ממקומות, אנשים, שיחות או פעילויות שמזכירים לו את מה שחווה.

יכולים להופיע גם שינויים במצב הרוח ובאופן שבו האדם תופס את עצמו ואת הסביבה.

אצל אחרים בולטת במיוחד דריכות מוגברת: קושי להירדם, יקיצות מרובות, רגישות לרעשים, בהלה פתאומית, עצבנות, קשיי ריכוז או תחושה מתמדת שמשהו רע עומד לקרות.

העוצמה וההשפעה התפקודית של התסמינים משתנות מאדם לאדם.

האם פוסט טראומה יכולה להופיע זמן רב אחרי השירות?

לא תמיד התמונה מתבהרת מיד לאחר האירוע.

יש אנשים שמזהים תסמינים בסמוך לאירוע הטראומטי, בעוד שאצל אחרים ההבנה שהמצב הנפשי השתנה מגיעה בשלב מאוחר יותר.

לעיתים האדם מצליח לתפקד במשך תקופה באמצעות עבודה אינטנסיבית, מסגרת צבאית או הימנעות מהתמודדות עם החוויות. שינוי בחיים, אירוע נוסף או ירידה בעומס יכולים לגרום לכך שהתסמינים יהפכו בולטים יותר.

מבחינת תביעה מול משרד הביטחון, פער הזמנים בין האירוע לבין הפנייה לטיפול עשוי להפוך את נושא התיעוד והוכחת הקשר למורכב יותר.

לכן כאשר מופיעים תסמינים נפשיים לאחר אירועים בשירות, יש חשיבות לקבלת טיפול רפואי גם ללא קשר לשאלה האם תוגש בהמשך תביעה.

פוסט טראומה אצל חיילי מילואים

משרתי מילואים עוברים לעיתים בתוך זמן קצר מאוד מחיים אזרחיים לשירות מבצעי אינטנסיבי, ולאחר מכן נדרשים לחזור למשפחה ולעבודה.

המעבר החד בין העולמות אינו תמיד פשוט.

אדם יכול לחזור הביתה כשהוא פיזית נמצא באותו מקום שבו היה לפני המילואים, אך מבחינה נפשית הוא עדיין מתמודד עם האירועים שחווה.

אצל חלק מהאנשים הדבר מתבטא בקושי לישון, חוסר סבלנות, ריחוק רגשי, דריכות, קשיי ריכוז או קושי לחזור לעבודה.

משרד הביטחון מפעיל באמצעות אגף השיקום מענים למתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט טראומה על רקע השירות, והיקף ההתמודדות הנפשית בקרב פצועי מערכת הביטחון הפך בשנים האחרונות לחלק משמעותי מפעילות האגף.

מתי ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון בגין פוסט טראומה?

כאשר אדם סובל מפגיעה נפשית שלטענתו נגרמה עקב השירות הצבאי או הביטחוני, ניתן לבחון הגשת בקשה להכרה מול הגורם המוסמך באגף השיקום של משרד הביטחון.

עצם קיומה של אבחנת PTSD אינו מוביל אוטומטית להכרה.

יש צורך לבחון את נסיבות השירות ואת הקשר שבין השירות לבין הפגיעה הנטענת, בהתאם למסגרת המשפטית שחלה על המבקש.

לכן כל תיק נבחן לפי נסיבותיו.

בתביעה כזו יש חשיבות לאופן שבו מתואר האירוע, למסמכים מתקופת השירות, לתיעוד הרפואי ולחומר שיכול לתמוך בקשר בין השירות לבין המצב הנפשי.

תביעת משרד הביטחון בגין פוסט טראומה

"תביעת פוסט טראומה למשרד הביטחון" היא למעשה הליך שבו מבקש אדם להכיר בפגיעה הנפשית שלו כפגיעה הקשורה לשירות בהתאם לדין החל עליו.

ההליך אינו עוסק רק בשאלה אם האדם סובל מבחינה נפשית.

יש אנשים שמתמודדים עם PTSD משמעותי מאוד, אך במסגרת תביעת ההכרה עדיין נדרש לבחון מה גרם למצב ומה הקשר לשירות.

לכן תיק פוסט טראומה כולל בדרך כלל גם חומר רפואי וגם תשתית עובדתית המתייחסת לאירועים הצבאיים.

הצגה מסודרת של התמונה כבר בתחילת ההליך יכולה להיות משמעותית, במיוחד כאשר מדובר באירועים שהתרחשו לפני שנים או כאשר לא כל פרט תועד בזמן אמת.

השלב הראשון – תיעוד האירוע הצבאי

אחת השאלות המרכזיות בתביעה היא מה התרחש במהלך השירות.

כאשר מדובר באירוע קרבי מתועד היטב, לעיתים ניתן לאתר מסמכים רשמיים התומכים בעצם התרחשותו.

במקרים אחרים, התיעוד פחות ברור.

ייתכן שהאירוע התרחש במסגרת פעילות שלא תועדה באופן מפורט בתיקו האישי של החייל, או שהפגיעה הנפשית לא דווחה בזמן אמת.

במצבים כאלה ניתן לבחון מקורות מידע נוספים בהתאם לנסיבות: מסמכים צבאיים, עדויות של מי ששירתו עם המבקש, תיעוד רפואי מתקופת השירות או לאחריה וחומרים נוספים שיכולים לתמוך בגרסה העובדתית.

השלב השני – הוכחת המצב הנפשי

לצד האירוע הצבאי, יש צורך להציג את התמונה הרפואית.

מסמכים מפסיכיאטרים, פסיכולוגים, מרפאות לבריאות הנפש וגורמי טיפול אחרים יכולים להיות רלוונטיים.

חשוב שהתיעוד לא יעסוק רק בשם האבחנה.

בתביעות פוסט טראומה יש משמעות גם לאופן שבו המצב משפיע בפועל על החיים: שינה, עבודה, לימודים, קשרים זוגיים ומשפחתיים, תפקוד חברתי, יכולת להימצא בסביבה מסוימת ועוד.

רצף טיפולי ותיעוד עקבי יכולים לסייע להציג תמונה ברורה של התפתחות הפגיעה.

הקשר הסיבתי בין השירות לפוסט טראומה

אחד הנושאים המרכזיים בהליך ההכרה הוא הקשר בין האירועים בשירות לבין המצב הנפשי.

אפשר לחשוב על כך כשתי שאלות נפרדות: האם קיימת פגיעה נפשית, והאם היא קשורה לשירות באופן שמצדיק הכרה בהתאם לדין.

כאשר התסמינים התחילו בסמוך לאירוע מתועד והאדם פנה לטיפול, הקשר עשוי להיות פשוט יותר להצגה.

במקרים אחרים התמונה מורכבת יותר.

לדוגמה, ייתכן שהטיפול הראשון התקיים שנים לאחר השחרור. ייתכן שקיימים אירועים משמעותיים נוספים בחיים. ייתכן שגם לפני השירות היה תיעוד נפשי.

מצבים כאלה אינם מאפשרים לקבוע מראש מה תהיה תוצאת התביעה, אבל הם מדגישים את החשיבות של הצגת ההיסטוריה בצורה מדויקת ומלאה.

מה קורה אם לא פניתי לקב"ן בזמן השירות?

אנשים רבים שנפגעו נפשית במהלך השירות לא פנו בזמן אמת לקב"ן או לגורם רפואי.

הסיבות יכולות להיות רבות: רצון להמשיך בתפקיד, חשש מסטיגמה, קושי להכיר במצב, עומס מבצעי או תחושה שהבעיה תחלוף מעצמה.

היעדר פנייה לקב"ן אינו אומר כשלעצמו שלא הייתה פגיעה נפשית.

עם זאת, כאשר אין תיעוד רפואי מתקופת השירות, עשויה להתעורר חשיבות גדולה יותר לראיות אחרות ולרצף האירועים שלאחר השירות.

לכן במסגרת הכנת תביעה כדאי לבדוק אילו מסמכים ועדויות קיימים ולא להניח מראש שאין אפשרות להוכיח את התיק רק משום שלא הייתה פנייה לקב"ן.

מה קורה אם עברו שנים מאז השחרור?

גם אדם ששירת לפני שנים עשוי רק בשלב מאוחר יותר לקשר בין מצבו הנפשי לבין אירועים שעבר בצבא.

עם זאת, חלוף הזמן עלול ליצור קשיים ראייתיים ומשפטיים, ובדין קיימות גם שאלות של מועדים והתיישנות שיש לבחון לפי נסיבות המקרה.

ככל שחולפות השנים, מסמכים עלולים להיות קשים יותר לאיתור, עדים יכולים לזכור פחות פרטים והצגת רצף התסמינים יכולה להפוך מורכבת יותר.

לכן מי ששוקל להגיש תביעה בגין פוסט טראומה ישנה צריך לבדוק באופן פרטני את האפשרויות העומדות בפניו ולא להסתמך על הנחות כלליות שלפיהן "מאוחר מדי" או, מנגד, שניתן להגיש בכל עת ללא מגבלה.

אילו מסמכים כדאי לאסוף לתביעת פוסט טראומה?

המסמכים הרלוונטיים משתנים מתיק לתיק.

חומר רפואי הוא בדרך כלל חלק מרכזי: סיכומי טיפול, אבחנות, ביקורים אצל פסיכיאטר או פסיכולוג, מרשמים ונתונים על טיפולים.

לצד אלה חשוב לאתר חומר הנוגע לשירות ולאירועים הנטענים.

בתיקים מסוימים עשויות להיות רלוונטיות גם עדויות של מפקדים או חיילים ששירתו עם המבקש.

כאשר הפגיעה השפיעה על החיים לאחר השירות, גם תיעוד של קשיים תפקודיים יכול להיות רלוונטי בהתאם למטרת ההליך ולשלב שבו הוא נמצא.

מהו תפקידו של קצין התגמולים?

הליך ההכרה מול משרד הביטחון כולל בחינה של הזכאות להכרה בהתאם למסגרת החוקית הרלוונטית.

בהליך נבחנים החומר שהוגש, נסיבות השירות והטענות לגבי הקשר שבין הפגיעה לבין השירות.

בחלק מהתיקים עשוי להידרש בירור נוסף, איסוף מסמכים או בחינה רפואית.

חשוב להבחין בין עצם ההכרה בקשר לשירות לבין קביעת שיעור הנכות. מדובר בשאלות שונות, וההליך אינו מסתיים בהכרח באותו שלב.

הכרה בפוסט טראומה כנכות צה"ל

כאשר מתקבלת הכרה בפגיעה כקשורה לשירות, ממשיך ההליך לקביעת המצב הרפואי ודרגת הנכות בהתאם למסגרת החלה.

משרד הביטחון עצמו מתייחס ל-PTSD במסגרת עבודת הוועדות הרפואיות וקביעת דרגות הנכות לנכי צה"ל שהוכרו בשל פוסט טראומה.

אחוזי הנכות אינם נקבעים רק לפי העובדה שקיימת אבחנת PTSD.

הוועדה בוחנת את המצב בהתאם למבחנים הרפואיים הרלוונטיים ואת חומרת הפגיעה והתפקוד.

לכן שני אנשים שאובחנו באותה אבחנה אינם חייבים לקבל אותה דרגת נכות.

ועדה רפואית לפוסט טראומה

הוועדה הרפואית היא שלב משמעותי בתהליך לאחר שהסוגיות הנדרשות להכרה הוכרעו בהתאם למסלול הרלוונטי.

בפגיעה נפשית, לא תמיד ניתן "לראות" את הנכות כפי שניתן לראות פגיעה גופנית מסוימת.

משום כך לתיעוד הרפואי ולהסבר על ההשפעה התפקודית יש חשיבות רבה.

במסגרת הוועדה עשויים להיבחן התסמינים, הטיפולים, התרופות, ההיסטוריה הרפואית והאופן שבו המצב משפיע על החיים.

חשוב לתאר את המצב כפי שהוא. אין צורך להמעיט בקשיים מתוך מבוכה, אך גם אין מקום להפרזה.

אחוזי נכות בפוסט טראומה

אחת השאלות הראשונות של תובעים היא "כמה אחוזי נכות מקבלים על פוסט טראומה?".

אין תשובה אחידה.

אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לחומרת הפגיעה ולמבחנים הרפואיים החלים, ולא רק על בסיס שם האבחנה.

הוועדה יכולה לבחון בין היתר את ההשפעה על התפקוד היומיומי, העבודה, הקשרים החברתיים והמשפחתיים והתמונה הרפואית הכוללת.

משרד הביטחון אף עסק בשנים האחרונות בבחינת הקריטריונים המשמשים לקביעת דרגות נכות לנפגעי PTSD, דבר שממחיש את החשיבות של הערכת ההשפעה התפקודית ולא רק של עצם האבחנה.

האם אפשר להגיש תביעה גם כאשר ממשיכים לעבוד?

כן. עצם העובדה שאדם עובד אינה שוללת בהכרח קיומה של פגיעה נפשית.

יש אנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה וממשיכים לעבוד, לעיתים במחיר אישי גבוה.

אדם יכול לתפקד היטב בתחום אחד ולהתקשות מאוד בתחום אחר. הוא יכול להחזיק במקום עבודה ובמקביל לסבול מהפרעות שינה קשות, הימנעות חברתית או קשיים בזוגיות.

לכן שאלת המצב הנפשי אינה נבחנת רק לפי השאלה אם המבקש עובד או אינו עובד.

פוסט טראומה והשפעה על הזוגיות והמשפחה

PTSD אינו משפיע רק על האדם עצמו.

שינויים בשינה, עצבנות, הסתגרות, הימנעות ודריכות יכולים להשפיע גם על בני זוג, ילדים והורים.

אדם שבעבר השתתף בפעילויות משפחתיות עשוי להתחיל להימנע ממקומות הומים. אדם שישן מעט עלול להיות מותש ועצבני במהלך היום. אחרים מתקשים לדבר על מה שעברו ומתרחקים רגשית מהסביבה.

ההשפעה המשפחתית היא חלק חשוב מהבנת הפגיעה התפקודית.

אגף השיקום מפעיל גם מענים טיפוליים ושיקומיים בתחום הנפש, לרבות מסגרות המיועדות במקרים המתאימים גם לבני משפחה של פצועים.

פוסט טראומה ועבודה

ההשפעה על העבודה יכולה להופיע בצורות שונות.

חוסר שינה וקשיי ריכוז יכולים לפגוע ביכולת לבצע משימות. דריכות או רגישות לרעש עלולות להקשות על עבודה בסביבה עמוסה. הימנעות יכולה להגביל נסיעות או מפגש עם אנשים.

יש אנשים שעוברים בין מקומות עבודה, מפחיתים שעות או משנים מקצוע מבלי להבין בתחילה שהשינוי קשור למצבם הנפשי.

בתביעה ובוועדה רפואית חשוב להציג את ההשפעה בפועל ולא להסתפק באמירה כללית ש"קשה בעבודה".

האם חייבים אבחון של פסיכיאטר?

בתביעת פוסט טראומה לתיעוד רפואי מקצועי יש חשיבות רבה.

אבחנה בתחום הנפש צריכה להתבסס על הערכה מקצועית מתאימה, ובמסגרת הליך מול משרד הביטחון עשויה להידרש בחינה רפואית נוספת.

אין להסתמך על אבחון עצמי על בסיס שאלון באינטרנט או רשימת תסמינים.

מי שסובל מסיוטים, הימנעות, חרדה, דריכות או קשיים משמעותיים לאחר אירוע טראומטי צריך בראש ובראשונה לפנות לקבלת עזרה מקצועית, ללא תלות בהליך התביעה.

טיפול בפוסט טראומה בזמן תביעת משרד הביטחון

אין צורך להמתין לסיום הליך משפטי כדי להתייחס למצוקה נפשית.

משרד הביטחון מציין כי אגף השיקום מציע מענים בתחום בריאות הנפש גם למי שכבר הוכרו וגם לאנשים שנמצאים בתהליך ההכרה בשל פגיעה נפשית.

המענים הקיימים עשויים להשתנות בהתאם לזכאות ולמסלול, ולכן כדאי לבדוק באופן פרטני אילו שירותים זמינים.

ההליך המשפטי חשוב, אך הוא אינו תחליף לטיפול. המטרה של טיפול היא לסייע לאדם להתמודד ולשפר את תפקודו, ולא ליצור מסמך לצורך התביעה.

רפורמת "נפש אחת" ופוסט טראומה

בשנים האחרונות הורחבו מענים בתחום בריאות הנפש באגף השיקום במסגרת מהלכים המזוהים בין היתר עם רפורמת "נפש אחת".

אגף השיקום מפעיל שירותים שונים עבור נפגעי פוסט טראומה ופגיעות נפשיות, לרבות טיפול נפשי ושירותי שיקום בהתאם לזכאות.

בנוסף קיים קו התמיכה "נפש אחת", המיועד לנכי צה"ל ובני משפחותיהם המתמודדים עם פוסט טראומה וכן לחיילים משוחררים שחשים מצוקה נפשית בעקבות אירועים ביטחוניים.

חשוב להבחין בין קבלת סיוע וטיפול לבין ההליך המשפטי של הכרה בנכות. אלה יכולים להיות מסלולים הקשורים זה בזה, אך אינם אותה פעולה.

האם אפשר לערער אם התביעה נדחתה?

דחיית בקשה להכרה אינה בהכרח סוף האפשרויות המשפטיות.

בהתאם לסוג ההחלטה ולשלב ההליך עשויות לעמוד למבקש דרכי השגה או ערעור הקבועות בדין.

כאשר מתקבלת החלטה שלילית, חשוב לקרוא את הנימוקים ולא להסתפק בכותרת "נדחה".

ייתכן שהמחלוקת עוסקת בעצם התרחשות האירוע, בקשר לשירות, במצב הרפואי או בסוגיה משפטית אחרת.

הבנת סיבת הדחייה היא השלב הראשון בבחינת המשך הדרך.

האם אפשר לערער על אחוזי הנכות?

גם החלטות של ועדות רפואיות כפופות למסלולי ערעור בהתאם לדין ולסוג ההחלטה.

לפני הגשת ערעור כדאי לבחון האם הקביעה אכן אינה משקפת את המצב הרפואי והתפקודי ומהו החומר שתומך בטענה.

ערעור אינו צריך להיות מוגש רק משום שהאדם ציפה לאחוזים גבוהים יותר.

יש לבחון את פרוטוקול הוועדה, המסמכים הרפואיים והקריטריונים הרלוונטיים.

למה חשוב ליווי משפטי בתביעת פוסט טראומה מול משרד הביטחון?

תביעה על פגיעה נפשית משלבת שאלות רפואיות, עובדתיות ומשפטיות.

צריך להציג את אירועי השירות, לאתר תיעוד, להסביר את התפתחות התסמינים ולהציג את הקשר הנטען בין הדברים.

בתיק שבו חלפו שנים מאז השירות או שאין תיעוד רפואי מתקופת הצבא, בניית התשתית יכולה להיות מורכבת עוד יותר.

עורך דין העוסק בתביעות מול משרד הביטחון יכול לבחון את החומר לפני ההגשה, לסייע בארגון הראיות, ללוות את ההליך ולבחון החלטות שמתקבלות בדרך.

המטרה אינה "לייצר" פגיעה שאינה קיימת, אלא להציג בצורה מדויקת ומבוססת את הפגיעה ואת הקשר לשירות כאשר הם קיימים.

טעויות נפוצות בתביעות פוסט טראומה

טעות אפשרית היא להגיש תביעה קצרה וכללית בלי לפרט בצורה מסודרת את האירועים הצבאיים שעליהם היא מבוססת.

טעות אחרת היא להתמקד רק באבחנה הרפואית ולהניח שהאבחנה כשלעצמה מוכיחה את הקשר לצבא.

מן הצד השני, יש מי שמתארים בהרחבה את האירועים בשירות אך כמעט אינם מצרפים מידע רפואי שממחיש כיצד מצבם התפתח ומה השפעתו כיום.

גם ניסיון להסתיר מידע רפואי קודם עלול לפגוע בהתנהלות התיק. עדיף שההיסטוריה הרפואית תיבחן בצורה מקצועית ומלאה.

בתיקי פוסט טראומה חשוב ליצור תמונה עקבית שמחברת בין נסיבות השירות, התפתחות התסמינים, הטיפול והמצב הנוכחי.

שאלות ותשובות על פוסט טראומה ותביעת משרד הביטחון

האם פוסט טראומה מהצבא יכולה להיות מוכרת על ידי משרד הביטחון?

בנסיבות המתאימות ניתן להגיש בקשה להכרה בפגיעה נפשית הקשורה לשירות. עצם האבחנה אינה מספיקה לבדה, ונבחנים גם נסיבות השירות והקשר לפגיעה.

האם רק לוחמים יכולים להיות מוכרים עם פוסט טראומה?

לא. שאלת ההכרה אינה מבוססת רק על השאלה אם האדם היה לוחם, אלא על נסיבות השירות, הפגיעה והמסגרת המשפטית החלה על המקרה.

האם אפשר להגיש תביעה שנים אחרי השירות?

במקרים מסוימים ניתן לבחון תביעה גם בחלוף זמן, אך קיימות סוגיות של מועדים והתיישנות והוכחת התיק עלולה להיות מורכבת יותר. לכן נדרשת בדיקה פרטנית.

מה קורה אם אין לי תיעוד מקב"ן?

היעדר תיעוד מקב"ן אינו מוכיח שלא הייתה פגיעה. עם זאת, כאשר אין מסמכים מתקופת השירות, ייתכן שתהיה חשיבות גדולה יותר למסמכים ולעדויות אחרות.

האם צריך להוכיח אירוע טראומטי מהשירות?

בתביעה המבוססת על פגיעה שנגרמה עקב אירועים בשירות, נסיבות האירועים והקשר בינם לבין המצב הנפשי הם חלק מרכזי מהבירור.

האם אפשר לקבל הכרה אם הפוסט טראומה הופיעה אחרי השחרור?

מועד הופעת התסמינים הוא חלק מהתמונה, אך אינו השאלה היחידה. יש לבחון את ההיסטוריה הרפואית, האירועים בשירות והקשר ביניהם באופן פרטני.

מי קובע את אחוזי הנכות?

דרגת הנכות נקבעת במסגרת הוועדות הרפואיות ובהתאם למבחנים הרפואיים החלים ולמצבו של האדם.

האם כל מי שמאובחן עם PTSD מקבל אותם אחוזי נכות?

לא. עצם האבחנה אינה קובעת לבדה את שיעור הנכות. לחומרת התסמינים ולהשפעה התפקודית יש חשיבות בקביעת הדרגה.

האם ניתן לקבל טיפול בזמן שמחכים להכרה?

אגף השיקום מציין כי קיימים מענים בתחום בריאות הנפש גם למי שנמצאים בתהליך הכרה בשל פגיעה נפשית, בהתאם למסלולים ולזכאות הרלוונטיים.

האם כדאי לקבל ייעוץ משפטי לפני הגשת התביעה?

ייעוץ לפני ההגשה יכול לסייע בבחינת הזכאות, באיתור מסמכים ובהצגת התשתית העובדתית והרפואית באופן מסודר, במיוחד כאשר התיק מורכב או כאשר חלף זמן רב מהשירות.

פוסט טראומה מהצבא – הכרה היא חלק מתהליך רחב יותר

פוסט טראומה בעקבות שירות צבאי יכולה להשפיע על כמעט כל תחום בחיים. עבור חלק מהנפגעים מדובר בהתמודדות שמתחילה מיד לאחר האירוע, ואילו אצל אחרים חולף זמן עד שהם מבינים את הקשר בין מה שעברו בשירות לבין הקשיים שמופיעים בהמשך.

כאשר הפגיעה קשורה לשירות, תביעה למשרד הביטחון יכולה להיות הדרך לבקש הכרה רשמית בפגיעה ובזכויות הנלוות אליה בהתאם לדין ולדרגת הנכות שתיקבע.

אולם ההליך אינו מתחיל ונגמר בטופס. בתיק פוסט טראומה יש חשיבות לתיעוד האירועים הצבאיים, למסמכים הרפואיים, לאבחנה, לרצף התסמינים ולהצגת הקשר בין השירות לבין המצב הנפשי.

לצד מימוש הזכויות, חשוב לא פחות לקבל טיפול. אין צורך להמתין להחלטה בתביעה כדי להתייחס למצוקה נפשית. טיפול מוקדם ומתאים יכול להיות משמעותי להתמודדות, לתפקוד ולתהליך השיקום.

המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה אבחון רפואי או ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה פרטנית של הזכאות והנסיבות על ידי אנשי המקצוע המתאימים, מוזמנים לשוחח עם עורך דין צבאי מומחה ל תביעות משרד הביטחון.

צרו קשר בכל שאלה

אולי תרצו לדעת גם...

Call Now Button